החלטה בתיק רת"ק 2812-10-13

בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

ברקע ההתדיינויות מצויות העובדות הבאות. ביום 28.8.13 ניתן פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, אשר דחה את תביעתה הכספית (בסך של 32 אלף ש"ח) של המבקשת כנגד המשיבה (להלן: " פסק הדין"). ביום 1.10.13 הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין (להלן: " הבר"ע"), וביום 13.11.13 הגישה את הבקשה שלפניי.

לטענת המבקשת, היא עורכת דין עצמאית העוסקת מספר שנים מועט במקצוע. לדבריה, חשבונותיה מעוקלים ויש לה קושי רב בהמצאת הסכום הדרוש לערבון. לדבריה, החוב מול המשיבה מוסדר בימים אלה, אולם היא טוענת כי נגרמו לה נזקים כבדים כתוצאה מהתנהלות המשיבה. ב"כ המשיבה טען בתגובה, כי הבר"ע הוגשה באיחור ניכר מבלי שהובא כל "טעם מיוחד" המצדיק זאת. כמו כן נטען, כי המבקשת כלל אינה עומדת בתנאים המצדיקים פטור מערבון. לטענתו, המבקשת לא פירטה את הטענה בדבר מצבה הכלכלי, ולא הציגה אסמכתאות בדר הכנסותיה ו/או בני משפחתה, מלבד מסמך המעיד על עיקולים המופיעים על שמה. לדעתו, סיכויי הבר"ע הנם קלושים ביותר, וזאת לאחר שבית משפט קמא שמע את עדויות הצדדים, בחן את המסמכים והראיות, ונתן פסק דין מנומק. המבקשת טענה מנגד, כי תדפיס הבנק שצירפה לעניין העיקולים מצביע על מכשול פיננסי ברור בתזרים כספיה, כאשר אין בחשבונה הכנסות או הוצאות. המבקשת לא פירטה אודות משפחתה או בן זוג, משום שהיא רווקה ומתגוררת בשכירות. לטענתה, מרגע קבלת פסק הדין לידיה, חלפו לא יותר מעשרה ימים עד שהבר"ע הוגש ולכן אין היא מקום להצביע על "טעם מיוחד". לטעמה, המקרה שלפנינו מהווה עניין משמעותי המחייב התערבות של בית משפט זה, ועל בית משפט לבחון לעומק את פסק הדין. 

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

במסגרת זו, על המבקש פטור מהפקדת עירבון לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית עדכנית ומלאה בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את הסכום (ראה: בש"א 3849/11 פלג נ' SOFASA LLC , 22.5.2011).

בענייננו, המבקשת צירפה אישור מטעם בנק יהב (מיום 12.11.13), המצביע על מספר עיקולים שהוטלו על חשבונה, חוזה שכירות לפיו שכר דירתה עומד על 2,500 ש"ח, הודעה מטעם בנק ישראל (מיום 2.12.13) המציינת כי היא מוגבלת בנסיבות מיוחדות, וכן צירפה דו"ח רווח והפסד בגין חודשים מאי - אוק' 2013, ממנו עולה כי היא סיימה עם הפסד בסך של 12,458 ש"ח. ברם, המבקשת לא צירפה תדפיס תנועות מחשבונה, וכן היא לא פירטה אודות היקף הוצאותיה ורכושה, ככל שזה קיים. בנוסף, המבקשת לא ציינה אם ניסתה לפנות לחוג קרוביה ומכריה בניסיון לגייס את סכום הערבון, כנדרש בפסיקה.

לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, מיהות הצדדים, שיעור ההוצאות הצפויות וסיכויי הבר"ע להתקבל, נחה דעתי, בשים לב לכך שמצבה הכלכלי של המבקשת אינו מן המשופרים, כי יש להעמיד את הערבון על סך של 2,500 ש"ח בלבד.

העירבון ישולם אפוא בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, הבר"ע תימחק, ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ד, 31 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.     התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: